»
»
מזיקים ביולוגים לעץ

מזיקים ביולוגים לעץ

במהלך חייהם, העצים מפתחים בהדרגה מנגנוני הגנה משלהם כנגד תוקפים חיצוניים. לאחר שהעץ נכרת, מנגנוני ההגנה הללו נחשפים להתקפה.

חשוב מאוד להכיר את התוקפים הביולוגיים השונים, את תכונותיהם ומאפייניהם, כדי שניתן יהיה להתגונן מפניהם ביעילות ובכך לשמר את העץ במצב טבעי ככל האפשר.

כדי להגן כראוי על עץ – במיוחד עץ שנחשף לתנאי מזג האוויר – חובה להשתמש במוצרים איכותיים המספקים הגנה מונעת מפני חרקים ופטריות מזיקים. חברת BONDEX מציעה מגוון רחב ושלם של מוצרים להגנת עץ שביישום פשוט מעניקים הגנה מפני התקפות של חרקים ופטריות ופני מפגעי מזג האוויר.

מזיקים ביולוגים לעץ

פטריות (Fungi)

אורגניזמים אלה, שאינם מבצעים תהליך פוטוסינתזה, משיגים את חומרי המזון שלהם ממקורות שונים, כולל עץ. התלות שלהם בחומר אורגני אחר הופכת אותם לאיום משמעותי על המראה הטבעי של העץ. המבנה שלהם כה קטן עד כי הוא אינו נראה לעין האנושית. הם מתפתחים בתוך העץ ובמקרים מסוימים על פני העץ. סוגים שונים של פטריות תוקפים את העץ מבחוץ ומבפנים ברמות שונות של אגרסיביות. הנזק השכיח ביותר הנגרם על-ידי פטריות הוא ריקבון. הסיבה לכך היא רמת לחות גבוהה במיוחד – 20% עד 30%.

ריקבון חום (Brown Rot)

זהו סוג הריקבון הנפוץ ביותר. העץ נעשה כהה יותר ונסדק, כשהסדקים יוצרים תבנית של מרובעים. במקרים רבים ניתן להבחין בקרום לבן בין האזור המותקף לקרקע הלחה. את האזורים הנגועים יש להחליף בעץ חדש, מכיוון שהעמידות המכאנית שלהם נפגעה קשות. ככלל, יש להרחיק גם מקורות לחות עקיפים.

ריקבון לבן (White Rot)

בנוסף לכך שהיא ניזונה מן התאית שבעץ, הפטרייה הזו מסוגלת – במידה מסוימת – לפגוע גם בליגנין. לכן העץ הופך להיות בהיר יותר ורך יותר למראה. סוג זה של פטרייה נמצא באזורים לחים במיוחד וחשוכים. כמו במקרה הקודם, יש לחסל אותו על-ידי החלפת האזורים הנגועים בעץ חדש שעבר טיפול מתאים.

ריקבון רך (Soft Rot)

סוג זה של פטרייה מתפתח בתוך קרום התא ותוקף באיטיות ובאופן נסתר את העמידות המכאנית של העץ. כדי לבדוק אם העץ מותקף על-ידי סוג זה של פטרייה,  ע”י החדרת מברג לאזור החשוד כנגוע: אם הוא משאיר סימן בקלות, החלף את החלק הנגוע בחלק חדש.

מזיקים ביולוגים לעץ

עובש וחיידקים

עובש הוא סוג של פטרייה ירודה. המבנה עלול להתפתח על פני העץ וניתן יהיה להבחין בתפטיר (Mycelium) בגוון לבנבן עד אפור. עובשים יוצרים כתמי צבע על פני העץ. בהתאם לסוג העובש, הכתמים יהיו ירוקים, אפורים או שחורים. עובשים מופיעים בעץ לח ואינם גורמים לשינויים מכאניים בעץ. ניתן להסיר אותם על-ידי הברשה או שטיפה. הרחקת העץ מאזורים לחים במיוחד היא שיטה יעילה למניעת התפתחות עובש.

קיים מגוון רחב של חיידקים ועובשים הנגרמים בעקבות לחות יתר. החיידקים מזיקים לקרום גרעין התא שבעץ.

חיידקים הניזונים מעץ גורמים נזק בלתי-הפיך, שכן הם גורמים להיסדקות והתרככות העץ עד למצב של התפוררות או התפרקות מוחלטת.

כתמים כחולים ופטריות

סוג זה של פטרייה מתפתח בעץ שזה עתה נכרת. מבנה הצבע הפנימי שלו גורם לעץ להיראות כחול לאורך הסיקוס (Grain). השפעתו על התכונות הפיסיות של העץ מועטה, אך הוא מגביר את חדירות העץ לנוזלים. התקפה חמורה במיוחד תגרום לשינוי התכונות המכאניות של העץ.

סוג זה של פטרייה דורש 30% לחות בעץ. לכן, כאשר העץ נמצא בשימוש, הוא הופך להיות יבש מדי עבור הפטרייה. אפילו אם העץ יחזור להיות לח, הפטרייה הכחולה לא תוכל להתפתח בו עקב העדר חומרים מזינים.

פטריות מסוימות מן הסוג הזה הן הרסניות במיוחד, שכן הן אוכלות את התאית שבעץ. סוגים אחרים גורמים לשינויים בלתי-הפיכים בגוון העץ (כתמים כחולים), אך אינם משפיעים על איכות העץ.

חרקים

האויבים הטבעיים של העץ מעולם החי הם חרקי עץ, שכפי שמעיד עליהם שמם ניזונים מעץ. חרקים המזיקים לעץ מטילים את ביציהם בחריצים בתוך העץ. הזחלים הבוקעים מן הביצים ניזונים מן העץ ומשנים את מראהו ואת תכונותיו המכאניות. מחזור החיים של החרקים הללו עובר עליהם, בחלקו או במלואו, בסביבה הביולוגית הטבעית של העץ, והם משפיעים באופן חמור על התכונות הבסיסיות שלו ועל מאפייניו. קבוצה זו כוללת שני סוגי חרקים: חרקים זחליים (Larval Insects) וחרקים חברתיים (Social Insects).

מדריכים - סוגי עץ

חרקים זחליים (Larval Insects)

החרקים מן הקבוצה הזו עוברים שלבים שונים במהלך מחזור החיים שלהם. המטמורפוזה (“גלגול”) שלהם כוללת ארבעה שלבים: ביצה, זחל, גולם ובוגר. שלב הזחל (Larva) הוא השלב הארוך ביותר, וזהו השלב שבו החרקים משחיתים את העץ כדי לספק את הצורך שלהם בחומרים מזינים. תהליך הגדילה שלהם וההתדרדרות במצב העץ הם שני הצדדים של אותה תופעה. הזחלים עשויים להשמיע צלילים אופייניים כאשר הם אוכלים את העץ. שתי קבוצות של חרקים המזיקים לעץ מהוות את הסיכון החמור ביותר לעץ המשמש לבניין:

  • קבוצת ה-Anobiidae או תולעי העץ (Woodworms)

חרקים אלה תוקפים בדרך כלל רק את השכבות החיצוניות (Sapwood) של זנים מסוימים של עצים מחטניים ולא-מחטניים. הם מזיקים גם לעץ בניין בו נעשה שימוש חיצוני ופנימי ולעץ בו נעשה שימוש בעבודות נגרות.

  • קבוצת ה-Lyctids או העש (Moths)

חרקים אלה תוקפים סוגי עץ לא-מחטניים בהם תכולת העמילן גבוהה – בעיקר רצפות פרקט ומשטחי עץ לבניין.

חרקים חברתיים (Social Insects)

הטרמיטים הם הדוגמה העיקרית לסוג זה של חרקים מזיקים. זן הטרמיט המסוכן ביותר הוא Reticulitermes Lucifugus Rossi (ידועים גם בשם: Underground White Ant). הקן העיקרי נמצא תמיד מתחת לאדמה, מחוץ למבנה. הטרמיטים חודרים לבתים דרך פינות לחות של קירות או דרך הראשים של קורות עץ ומשקופי דלתות. הנזק שהם גורמים לעץ אינו נראה לעין, מכיוון שהם משאירים את השכבה החיצונית בעובי של 1 עד 2 מ”מ שלמה. בשונה מהחרקים הזחליים, הטרמיטים אינם משמיעים רעש כשהם אוכלים את העץ. הטרמיטים חיים במושבות מאורגנות, במסגרתן ניתן להבחין בחלוקה לשלוש קבוצות:

  • טרמיטים מתרבים
  • טרמיטים פועלים
  • טרמיטים חיילים

זהו מחזור הרבייה של חרקים אוכלי-עץ:

הטלת הביצים > שלב הזחל > שלב הגולם (Ninfa Chrysalias) > החרק הבוגר

 הביצים והזחלים הבאים במגע עם קוטל החרקים לא יתפתחו שכן בזכות החומר הקוטל, העץ מוגן מפני התקפות של חרקים. עם הזמן, חלה ההתדרדרות במצבה של שכבת המגן ונוצרים בה סדקים, ומתאפשרת הטלת ביצים נוצר ברובד של שכבת המגן שהתקלף ובכך למעשה מתאפשרת חדירה לעומק העץ.

עצים שהותקפו על-ידי חרקים